חיפוש

איסוף מידע ברשת האינטרנט מרשות הרבים


הרבה סבורים שאיסוף מידע ברשת מאתרים אחרים הינו לגיטימי וחוקי כי המידע נמצא ברשות הכלל Public Domain. לא כך הדבר,. ועל כך ארחיב במאמר הזה.


ראשית, וחשוב מכל- המידע שאנשים מוסרים לידי אתרים (במיוחד רשתות חברתיות) הינו מידע אישי מזהה (כגון דוא"ל, מס' טלפון תמונות, וכמעט כל תוכן מהעמוד הפרופיל, וכיוצ"ב), ולכן פרסומו של מידע שכזה ללא הסכמה עלול לעלות לכדי הפרת הזכות לפרטיות כפי שהיא מוגדרת בדינים השונים במקום מושבו של נשוא המידע. יש להבין כי אותו אדם שפרסם את הפרטים אודותיו ("נשוא המידע") נתן הסכמתו רק לאתר\ הרשת החברתית שלו לעשות שימוש בפרטיו האישיים ולהם בלבד. שימוש במידע ללא הסכמתו לצורך רווח מסחרי עלול לעלות לכדי מס' אלפי שקלים פר עבירה וזאת ללא כל הוכחת נזק.


שנית, לקיחת הנתונים מאתר אחר יוצר מספר עוולות נוספות כלפי בעל האתר ממנו נלקח המידע. הראשונה שבהם הינה הפרת תנאי השימוש, אשר על פי רוב אוסר על שימוש בתוכן לשימוש מסחרי, ו/או שימוש באמצעים טכנולוגיים לביצוע scraping ו/או crowing באתר שלהם, גם אם לא אישרתם באופן פעיל אישור לתנאי השימוש. עוולה אחרת היא התעשרות שלא כדין, שכן בעל האתר עמל קשה מאוד כדי לשכנע את נשואי המידע לבטוח בו ולהשאיר בידיו את המידע וכעת מישהו אחר לוקח את הפרטים הללו ללא אישורו.


שלישית, רשויות הגנת הפרטיות בארץ ובעולם נוקטות בעיצומים ובסנקציות כספיות כנגד חברות מסחריות אשר משתמשות בנתונים ובמאגרי מידע אשר נשואי המידע שבהם לא נתנו הסכמתם והינם אזרחים באותו מדינה. כלומר הרשות תפעל גם כנגד חברות זרות אשר מפרות את פרטיות אזרחיהן. כך למשל הנציבות האירופית קנסה את פייסבוק האמריקאית ב- 94 מיליון אירו עבור שימוש בנתוני משתמשי חברת whatsapp אשר נרכשה על ידה וזאת ללא הסכמת המשתמשים של whatsapp.

נשאלת השאלה: רגע, אז איך כולם בתחום מעבירים מידע מיד ליד?


בואו נזכור שהחברות שהגדולות ביותר בתחוום הינן כאלו שאספו את המידע בעצמן (פייסבוק, לינקדאין) או שרכשו חברות שיש להן מידע (או את מאגרי המידע שלהן) כך נרכשה לינקדאין על ידי מיקרוסופט ו-whatsapp על ידי Facebook.


ככל שמידע אישי יעבור יותר ידיים יש יותר סיכוי שבדרך נוצרה הפרה של הזכות הפרטיות.


על מנת לקבל מידע אישי מצד ג' ולבצע בו שימוש לצורך מסוים יש לרכוש מאותו צד ג' אשר אסף את המידע כדין (כלומר קיבל הסכמה מנשוא המידע לעשות שימוש מסוים במידע האישי שלו) והעברת המידע נעשתה תחת חוזה בכתב ובו הצהרה של המוכר על עמידה בכללי הדין וקבלת ההסכמה של נשוא המידע. ככל שאין הסכמה רצוי שאותו גוף מוכר ישפה אותכם במידה ותבוא לפתחכם תביעה או קנס כספי מהרשות בגין הפרת הפרטיות.


חשוב גם לדעת מה לעשות לאחר שנרכש המידע. כלומר יש לעמוד בדיני הגנת הפרטיות, לנהל מאגר מידע ולאבטח אותו בהתם להנחיות הרשות להגנת הפרטיות.


שימוש במידע לטובת דיוור אישי הינו רובד נוסף שיש להתייחס אליו מאחר והוא דורש הסכמה ספציפית ומיוחדת.

חריג: נכון להיום עומדת ותלויה בבית הדין בקליפורניה תביעה של חברה אשר ביצעה כריית נתונים מרשת לינקדאין ללא הסכמתה. בית הדין הוציא צו מניעה כנגד לינקדאין לפעול כנגד הכרייה באמצעות טכנולוגיים וזאת משום שבית הדין קיבל את עמדת החברה הכורה אשר טענה כי רשת לינקדאין היא מונופול בתחום התעסוקה והאינטרס הציבורי גובר על זכויות לינקדאין. מדובר רק בדיון על צו מניעה עד שהתביעה תתבהר. ככל שיהיו עדכונים בנושא נדאג לעדכנכם


העברת מידע אישי, אופן הטיפול בו והשימוש בו הינו תחום ההופך מדי יום ליותר ויותר מפוקח, ותביעות ייצוגיות של עורכי דין לא פוסחות על תחום דיני הפרטיות. מומלץ כי מסחר במאגרי מידע ושימוש בהם ילוו בעו"ד עם ניסיון בתחום זה.

#כרייתמידע #איסוףנתונים #שימושבמידעמרשותהכלל #איסוףמידדעמרשותהרבים #publicdomaindata #סחרבמאגרמידע #הסכמהשלנשואמידע #הגנתהפרטיות #דיוורישיר

329 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול